כְּמוֹ

לְהַכְנִיס אֶת הַיָּד לְכִיס הַמְּעִיל

מִשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה

וְלִמְצֹא בו סרט חורפי

שפתון אדום, גומייה סגלגלה,

שהתירה לחופשי, שער אסוף

על כתפיים מתרגשות. 

למשש פירורי רגעים

שֶׁנִּשְׁאֲרוּ,

מחכִּים לְהִמָּצֵא .

כָּךְ, לְהַבִּיט בעיניים

שֶׁל מִי שֶׁאָהַבְתְּ,

לִמְצֹא אֶת עַצְמֵךְ

בָּרֶגַע,

כָּל עוֹנָה

מֵחָדָשׁ