רגע לידתך לא זכור לי.

רגע הפרידה כן.

החזקתי בבטן,

בקצות אצבעותיי

הרגשתי דם חי.

ההגה נחבט בבטן ההרה,

שמעתי צפירות מונוטוניות

מעוצמת המכה

והסתחררתי.

מוזר,

ערפול מתוק,

מסך בהיר לסרט כהה,

הגוף החבול מגן על עצמו מפני

תחושות הכאב שבדרך,

כשההגה יוצא מכלל פעולה.

ואחר כך,

צפירות מונוטוניות

של מוניטורים

נולדנו שתינו לפני הזמן.

ואחר כך דברנו

במושגים של זמן מתוקן.