תמונות שחור לבן שחור

נערמות נערמות

ערמות המלח

במפעל

ליד הבית בו גדלה אימי

בעתלית. עיניה כחולות

מזיכרון של הים, מלוחות,

גלים של דמעה ורוח

שומרת סודות שכוחים

כמו כלי הנשק בסליק שבחצר,

צלילות דעתה

מוצפנת מורס,

תקשורת קוד בינרי דולקת  דולקת. כבויה .

דולקת. כבויה. דולקת.

כבויה

שיער זהוב שמש על החוף,

שוזרת פרחים, בין כתליי המבצר

החשוף.

אניית מעפילים שולחת

סירות גומי מלאות אידאולוגיה

אל חוף מנומנם,

שתי כלניות נוקשות בחלון,

שיר שיכורים, אדום מיין.

תמונות שתי ילדות בבית,

שחורה לצד לבנה

חבוקות בטוחות מתחת למיטה

אמם מתקתקת הודעות על הגג,

ואבא הפנה ספינתו

ללב הים.

אימי על מיטתה, זיכרון שחור

כשערות אחותה שאיננה, חובק אותה לרגע,

מכאיב. מכאיב. מנחם.

מנחם. מכאיב.

גם אבי איננו.

אגרטל פרחים כמל במטבח

כבר לא מרשים לטייל למבצר.

אני מתקתקת הודעה

שלח לי סירת הצלה

אני מתפרקת.