בא לי להניח רגע "אגוגואים" שחוקים והצלפות הדדיות,

לנטוע שתילי הקשבה עדינה לתחושת הגוף,

לטפח נוכחות אוהבת איתה,

להתבונן (בעיניים טובות),

לזהות את הצורך שלי.

 להכיר בו, לאפשר תנועה, של צמיחה בריאה.

(ואז, עם קרקע יציבה, להבין ולענות לצורך שלו,

הצורך שמתחת למילים ומתחת להתנהגות,

זה שנולד מתחושה בגוף)